תכנית טראמפ להשבת כספי האופשור

לאחר בחירתו לנשיאות ארה"ב של דונלד טראמפ, הצהיר הנשיא טראמפ שהוא מעוניין שחברות אמריקאיות יחזירו "הביתה" טריליונים של דולרים מחברות ונאמנויות אופשור, בטענה שהכסף שיוזרם לכלכלה האמריקאית יוכל לשמש למהלכים לקידום הכלכלה, כמו למשל להגשים את חזונו לרנסנס בייצור ובתעשייה. הנשיא טראמפ מעוניין לעודד מהלך שכזה באמצעות קיצוץ מהותי במיסוי על רווחי אופשור שנצטברו מחוץ לארה"ב, אך מומחים חלוקים בדעותיהם האם תכנית כזו אכן תועיל למחפשי עבודה ולכלכלה או שמא היא טובה בעיקר לחברות ולמשקיעים פיננסיים.

הנשיא טראמפ הצהיר כי הוא רוצה להוריד את שיעור המס על רווחי אופשור מ-35% כיום (שיעור מס החברות בארה"ב) לרמה נמוכה במיוחד של 10%.

חברות הענק רוצות את הכסף, אך לאו דווקא לטובת ייצור משרות

מומחים כלכליים המתנגדים לתכניתו הזו של טראמפ מסתמכים על תרחישים לגבי פעילות חברות הענק עם הכספים שיוחזרו "הביתה", כמו גם על הצהרות ישירות של מנכ"לים בכירים. כך למשל היו כבר כמה ראשים של חברות טכנולוגיה גדולות אשר אמרו באופן ישיר כי אם תרחיש כזה אכן יתממש והם יוכלו להחזיר לארה"ב כספי אופשור תחת מיסוי נמוך, הם ישתמשו בכסף לטובת מהלכים של רכישה עצמית של מניות, מיזוגים ורכישות, הגדלת דיבידנדים למשקיעים ולא לטובת הגדלת משרות או פעילויות מחקר ופיתוח למשל.

חשוב לציין, כי בניגוד למדינות רבות אחרות, ארה"ב ממסה הכנסות של תאגידים באופן גלובלי, אך היא מאפשרת לחברות להימנע מתשלום המס על רווחים שנעשו מחוץ לארה"ב עד להחזרת הכסף לשטח ארה"ב עצמה. בהתאם לוועדה המשותפת למיסוי של הקונגרס, חברות אמריקאיות נמנעו בשיטה זו מתשלום מס בהיקף עצום של 2.6 טריליון דולר.

ניתן לציין כי בשנת 2004 הונהגה זמנית מדיניות דומה בארה"ב, יחד עם איסור בחוק להשתמש בכספים אלו לקנייה עצמית של מניות וחלוקת דיבידנד. אלא שמחקרים אקדמיים מאוחרים יותר הראו כי כ-90% מהכספים שימשו בפועל לרכישת מניות, חלוקת דיבידנדים והגדלת שכר למנהלים. כמו כן, קשה לראות חברות ענק ועסקים רבים מעבירים מפעלי ייצור חזרה לארה"ב, פשוט כי העלות השעתית הממוצעת לעובד בארה"ב היא כ-35 דולר אמריקאי ואילו בסין הנתון העדכני מציג עלות שעתית לעובד של כ-4 דולר אמריקאי. מדובר בהפרש מהותי היוצר העדפה מובהקת לטובת השארת ייצור במדינות זולות יותר. בחינת הדעות והנתונים מראה כי יתכן בהחלט שתכנית הקלות מס זו תיטיב בעיקר עם משקיעי ומנהלי חברות הענק ופחות עם שוק העבודה האמריקאי.

כך שלסיכום, גם כאן מצטיירת תמונה לא ודאית לגבי השפעתו של הנשיא טראמפ על הכלכלה, על החברה ועל המגזר העסקי בארה"ב.